נטו נגב - האתר של הנגב!

חזון הנגב והתגשמותו - "עתיד הישוב היהודי בארץ ישראל הוא בנגב" אמר דוד בן גוריון ויצא להפריח את השממה * מאז צמחו והתפתחו בנגב ערים, תעשייה, חקלאות  ותיירות * נופיו המרהיבים של האזור מושכים מאות מטיילים * וגם המדינה עדיין רואה בפיתוחו משימה לאומית ראשונה במעלה.

לאחר התפטרותו הראשונה מתפקידו כראש הממשלה, בשנת 1953, התיישב דוד בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר. "עתיד הישוב היהודי בארץ ישראל הוא בנגב" אמר ראש הממשלה הראשון ויצא להגשים את חזון הפרחת הנגב ופיתוחו.

מעשהו החלוצי של בן גוריון, אמנם, מסמל את תקומת מדינת היהודים בארץ ישראל על כל חלקיה, אך ההסטוריה של המדבר הדרומי מתחילה מאות דורות קודם לכן.

נגב מתקופת התנ"ך ועד לעידן הציוני

 

בימי המקרא ישבו בצפון הנגב בני שבט יהודה ובדרום - בני שבט שמעון. בעיר באר שבע קבע אברהם אבינו את משכנו. לאחר גלות בבל שבו יהודים והתיישבו בנגב, אך בתחילת תקופת בית שני פלשו אליו אדומים שהגיעו מעבר הירדן.

אחריהם פלשו לנגב הנבטים, שהקימו בו ממלכה מרשימה (מאות 3-4 לפנה"ס עד סוף המאה השלישית), שאת שרידיה ניתן לראות עד היום בערים שבטה, עובדת וממשית ובפטרה שבירדן. לאחר חורבן בית שני, השתייך הנגב לאימפריה הרומית וגרו בו נוצרים, ביניהם נבטים רבים שקיבלו על עצמם את הנצרות, והם בנו ופיתחו את האזור.

במאה השביעית ננטשו הישובים בנגב והשתלטו עליו שבטים בדואים שהפכו את מרביתו לשטחי מרעה. הבדואים חיו במדבר הנגב במשך דורות רבים, הן בתקופה הביזנטית והן תחת שלטון העותמאנים, והיהודים שבו להתיישב בו רק לקראת הקמת המדינה היהודית בתחילת המאה העשרים.

בשנת 1911 הוקם הישוב היהודי הראשון – הקיבוץ רוחמה, אך קרבות מלחמת העולם הראשונה, פרעות הבדווים ומאורעות תרפ"ט (1929) הניסו את התושבים פעם אחר פעם, עד לשנת 1943, אז עלה לקרקע קיבוץ השומר הצעיר שייסד למעשה את הקיבוץ.

במקביל, הוקמו שלושה מצפים: רביבים, בית אשל וגבולות. לקראת הקמת המדינה, באוקטובר 1946, יזמה הסוכנות היהודית מבצע הקמה של עוד 11 נקודות שיהוו אחיזה ממשית בשטח.

המשימה: פיתוח הנגב

הנגב, חבל ארץ מדברי ברובו בדרום המדינה, בעל אקלים צחיח, מהווה כ-60% משטחה של ישראל. גבולו הצפוני עובר סמוך לעיר יריחו, המערבי – לאורך רפיח ועד למדבר סיני, הדרומי מגיע לעיר אילת והמזרחי נושק לקו הגבול עם ממלכת ירדן.

ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ראה, כאמור, בפיתוח הנגב משימה לאומית ראשונה במעלה. ואכן, יישובים הוקמו, פותחו שיטות חקלאות חדשניות התואמות את אופיו הייחודי של האזור, ובהמשך – בשנות התשעים, הגיעו עולים רבים ממדינות ברית המועצות להתיישב בנגב.

ערי הנגב ובהן: דימונה, ירוחם, מצפה רמון, אופקים, שדרות, אילת ובאר שבע – בירת הנגב – הלכו והתרחבו. במקביל, הלכה והתפתחה אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע (יוסדה בשנת 1969) ומשכה אליה צעירים מישובים בכל הארץ. תהליך זה הצמיח ישובים קהילתיים משגשגים כמו להבים, מיתר ועומר.

עם זאת, ולמרות תמריצי הממשלה שנועדו לעודד תושבים לעבור לנגב, מתגורר באזור רק חלק קטן יחסית מאוכלוסיית ישראל, והוא עדיין מאוכלס באופן משמעותי על ידי בדואים, כמחציתם בעיר רהט.

לצורך עידוד וקידום פיתוח הנגב, הוקם בשנת 2005 משרד ממשלתי ייעודי לנושא – המשרד לפיתוח אזורי ופיתוח הנגב והגליל- הפועל במטרה לקדם אזורים אלה לראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. המשרד מטפל בקידום פרויקטים בתחומי התעסוקה והתעשייה, דיור והתיישבות, חינוך וחברה. בתוך כך, מושם דגש רב על פיתוח התיירות באזור, אם באמצעות השקעה בתשתיות תיירותיות, ייזום פסטיבלים ועוד.

נגב תיירות ואטרקציות – מוקד משיכה למטיילים

ביוזמת בן גוריון הוקמה בשנת 1964 מדרשת בן גוריון, המשמשת כמכון לחקר המדבר, מכון לחקר מורשת בן גוריון, בית ספר שדה ובית ספר תיכון בתנאי פנימייה. המדרשה היא אחת המובילות בסיורים להכרת אתרי הנגב ומסלוליו הייחודים.

הנגב מרתק מטיילים וחוקרים רבים הודות למאפייניו הייחודים הקשורים בטופוגרפיה, אקלים, צמחייה ובעלי חיים. שטחו של הנגב כ-13,000 קילומטרים רבועים, בצורתו הוא דומה למשולש ארוך וחד זווית.
בין היתר מאופיין הנגב במיעוט משקעים, טמפרטורות גבוהות, סופות אבק וחול, לחות נמוכה, שקט ושלווה, סוגי צמחיה וחי נדירים ותופעות נוף מרתקות דוגמת קניונים ומכתשים.

בואו לקרוא על: צימרים ותיירות אחרי השטפונות

ההתפתחות התיירותית של האזור הצמיחה בתי הארחה וחאנים – בישובים, בקיבוצים ובלב המדבר השומם עצמו - רבים מהם בסגנון מדברי הכולל מנהגים ומטעמים בדואים. כמו כן, מושך אליו הנגב בשנים האחרונות רוכבי אופניים רבים המחפשים מסלולים אתגריים, רוכבי סוסים או גמלים המבקשים ליהנות מנופי המדבר ומסתייעים בחוות הרכיבה הפזורות בו, נפתחו מוקדי יצירה שונים והיצע רחב של טיולי גיפים ומסלולי הליכה מאתגרים.

הנגב, סביבה צחיחה רוב ימות השנה, מפתיע לא פעם בתקופת החורף, כאשר נחליו מתמלאים מי גשמים, ומרחביו מתמלאים בפריחות כלניות אדומות. אז מושך אליו האזור מטיילים רבים מכל רחבי הארץ.

איפה כדאי לבקר בנגב?

המכתשים בנגב נחשבים בגדר תופעת טבע ייחודית ומרתקת למטיילים:

מכתש רמון – בקצה המכתש נמצאת העיירה מצפה רמון. מכתש זה נחשב לאחד המכתשים הגדולים בעולם: אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו כ-9 ק"מ ועומקו כ-400 מטר.

ליחצו:פסטיבל דרום אדום בצפון הנגב - הכלניות כבר פורחות!

מכתש רמון הינו לא רק תופעה גיאולוגית מיוחדת, אלא גם ובעיקר - נוף קסום, עושר של צמחייה וחי, שקט ושלווה ומגוון מסלולי טיול רגועים או הרפתקניים. את הטיול במכתש רמון מומלץ להתחיל במרכז המבקרים רמון הנמצא על המצוק הצפוני וממשנו אפשר להשקיף אל נופיו המופלאים של המכתש ולצפות במופע אורקולי העוסק בהיווצרות המכתש. ליד מרכז המבקרים פועל חי רמון, מתאים ביותר לילדים, המציג מודלים של בתי גידול הקיימים באזור, בעלי חיים מדבריים בסביבתם הטבעית וגן בוטני-אקולוגי.

קיראו על: חופשה בצאלים

אחד המסלולים המומלצים הוא נחל ארדון המצוי במזרחו של המכתש. הכניסה לנחל מלווה במראות נופי המדבר הכוללים קברים בדווים מתקופת הברונזה בצורת גלי אבנים ועץ שיטה רחב צמרת העמיד בחום ומושך אליו צבאים ובעלי חיים אחרים.

משם ניתן לעלות לגבעת חרוט, ממנה מתגלה תצפית מרהיבה אל כל צדדיו של מכתש רמון על קווי הרכס הארוכים והכהים (דייקים) וגווני הרכס האדומים. משם אפשר להמשיך אל עין סהרונים שזוהי מצודה עתיקה מהתקופה הנבטית ואל מסלול בצורת פרסת לאורך המעיין המציע בדרך קניון מוצל ויפה, בריכת מים נעימה והליכה ב"דרך הבשמים" בה העבירו הנבטים סחורות.

בביקור בעיירה מצפה רמון, מומלץ לצאת אל קיר האמוניטים, תופעת טבע מרתקת. הקיר הוא שכבה גאולוגית ששקעה בים והתרוממה מעלה, והאמוניטים הם חלזונות ימיים בני עשרות מיליוני שנים, שהתאבנו ונשארו בתוך קירות הסלע.

מסלול נוסף מומלץ עובר בנחל נקרות, איתו אפשר להמשיך דרך מעלה ערוד עד בורות לוץ או הר חריף, או דרומה לכיוון הר עריף ובקעת חסון. שתי הדרכים מספקות תצפיות נפלאות מהפסגות הגבוהות של הר הנגב אל הנופים המדבריים שמעבר למכתש לכיוון הנגב הדרומי, ואפילו תצפיות לכיוון סיני. בנחל ערוד יש ריכוז יפה של אלות אטלנטיות, באזור הר עריף מכתשים יפים.

מכתש חתירה: המכתש הגדול – זהו המכתש השני בגודלו בין מכתשי הנגב, הוא בעל צורה אליפטית, אורכו 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המקסימלי עומד על 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה.

ניתן להגיע אל פנים המכתש הגדול דרך ירוחם או מצפון מזרח לו במעלה אברהם. קרקעית המכתש מציגה למטייל צמחייה עשירה האופיינית לערוצי נחלים במדבר, שפני סלע, עדרי צבאים, דורבנים, עיטי סלע ועופות מדבריים אחרים ולעיתים זאבים שועלים וצבועים. בתוך המכתש - אתרים גיאולוגיים מעניינים כאתר העצים המאובנים ואתר אבן החול הנובית שלידה גם יש חניון מסודר, חניון האקליפטוסים.

מכתש חצרה: המכתש הקטן –  נפרש מבקעת צין בדרום-מערב ועד למדבר יהודה בצפון מזרח. המכתש הוא בעצם עמק מעוגל, כאשר אורכו 7 ק"מ, רוחבו, 5 ק"מ ועומקו המקסימלי 520 מטר. הנחל המנקז אותו הוא נחל חצרה הנשפך אל נחל צין. הוא הקטן מבין המכתשים, אך נחשב היפה מכולם. יופיו מתבסס על תצורות גיאולוגיות יפהפיות המעטרות את קירותיו והצבעים המרכיבים אותם: אדום, כתום, סגול, ירוק ועוד ופסגות המצוקים, מהן אפשר להשקיף אל הנופים המרהיבים של המכתש.

הערים הנבטיות העתיקות הן אתרים ארכיאולוגיים מרתקים. הנבטים היו עם ממוצא ערבי שנדד לאזור דרום ירדן והנגב כ-300 שנה לפני הספירה. הם התקיימו כעם מהמאות ה- 3-4 לפני הספירה ועד לסוף המאה ה- 3 לספירה והתפרנסו בעיר מחקלאות ומסחר. הנבטים סללו את "דרך הבשמים", עליה נעו שיירות גמלים והובילו מטען של בשמים, תמרוקים ומלח מתימן שבמזרח אל נמל עזה. במאות ה 3-4 קיבלו מרביתם את הנצרות. בהמשך, נטמעו הנבטים בעמי הסביבה.

ממשית העתיקה ממוקמת בבקעה שבין רכס חתירה לרכס אפעה בתוך המכתש הגדול. מסביב לעיר מקורות מים רבים וניתן לראות בה את הסכרים הגדולים שהוקמו בה בתקופה הרומאית ושרידי כנסיות מאותה תקופה שנחרבו בזמן הכיבוש המוסלמי.

עין עבדת והעיר הנבטית עובדת נמצאות בנחל צין. המעיין הינו אתר מוגן בגן לאומי ושוכנים בו בעלי חיים וצמחים לרוב כולל מפל בגובה 15 מטר ומצוקים לקינון נשרים ועופות אחרים. מעל נחל צין, באזור עין עבדת, נמצאת רמת עבדת עליה העיר עבדת. העיר המשומרת מציגה מבנים, קשתות ושערים שנבנו בתקופה הנבטית – כולם על רקע נופו הנהדר של המדבר.

העיר הנבטית שבטה שוכנת בין ניצנה לשדה בוקר, ליד דרך הבשמים העתיקה (לצד חלוצה, עבדת וממשית). היא מוכרזת כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. שבטה, הייתה בתקופה הנבטית כפר חקלאי גדול, אך רוב הממצאים בה הם מהתקופה הביזאנטית: מבנים, רחובות, כנסיות, בריכות וכיכרות וכן שרידי מסגד מימי שלטון המוסלמים בעיר.

בהקשרן של הערים הנבטיות העתיקות, כדאי להזכיר את נחל חוורים. נחל זה נחשב לאחד היפים במדבר הנגב, ומומלץ לסייר בו בעיקר בליל ירח מלא, כאשר הוא מואר במלואו באורו של הירח. מתחילים את המסלול בבור חוורים – בור מים שמור היטב מהתקופה הנבטית - ממנו יורדים אל הנחל, מסלול הליכה מסומן ונוח. זהו אחד המסלולים הקסומים והאטרקטיביים ביותר בנגב, הנמצא ליד "חאן השיירות" – אתר ללינת לילה בלב המדבר.

מסלול אחר מעניין הוא דרב אל סלאטנה, אחת הדרכים העתיקות שחיברו בין אדום לבין הים התיכון. המסלול עובר דרך שלוחת צלמון ונחל צין, נחל חוה ועד בקעת צין ומעלה צין. לאורך שלוחת צלמון ישנן תצפיות נהדרות אל רכסי צפון הנגב והרי אדום. המסלול הוא ואריאציה של הדרך המקורית וכולל קטעי רכיבה בשבילים יפים מעל נחל חגור ובאזור נחל מסור עילי .

ביקור בבתרונות ואתרי בארי מומלץ במיוחד בתקופת החורף. בחודשים ינואר-פברואר מכסים את האזור שדות כלניות אדומות, מחזה מרהיב ביופיו. בחודש מרץ מתחילים לפרוח בשדות אלפי סחלבים ממינים שונים ולעיתים ניתן להבחין בעדרי צבאים המגיעים לשטח.

האתר הפך בשנים האחרונות למוקד משיכה לאלפי רוכבי אופניים מכל הארץ. במקום עובר סינגל – מסלול רכיבה אתגרי בדרך עפר – הנחשב לאחד היפים בארץ. מרביתו של מסלול הרכיבה – כעשרים קילומטר - הינו על שביל צר וארוך, העובר בין גבעות הלס והשדות המוריקים של צפון הנגב.

המייחד את סינגל בארי הוא אורכו הרב, הנתיב המאפשר לכל רוכב עם ניסיון כזה או אחר לעלות עליו וכמובן – מרבדי הכלניות המכסים את הגבעות שמסביב והופכים את הרכיבה למעין מסע בים אדום.


נגב | צימרים | צימרים בנגב | תוכנית פתוח הנגב 2015 | צימרים בנגב | פסטיבל דרום אדום | אטרקציות וצימרים ברמת הנגב
Negev